#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנא. משנתנו גנב והקדיש משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ד' וה'. מי הקדישם? 	"מבואר בגמ' שהגנב הקדישם, וכתבו התוס' (ד""ה אלא) שסוגיין כר' יוחנן אבל לר""ל לעיל (סח, ב) מיירי שהקדישום בעלים ביד גנב."	"ב""ק עו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנב. כמה חייב גנב שור ומדוע: 1) כשהקדיש 2) כשהקדיש וטבח 3) גנב קדשים? 	"1) אם הקדיש למזבח חייב בכפל על הגניבה ואינו חייב חמישה על ההקדש שאינו כמכירה כיון שגם אחר ההקדש נקרא על שמו. אם הקדיש לבדק הבית חייב חמישה שאין נקראים ע""ש הבעלים (כ""כ תוד""ה והשתא).<br>2) לאחר יאוש חייב כפל ואינו חייב חמישה כיון שיצאה מרשות בעליה הראשונים. לפני יאוש ההקדש לא חל וחייב חמישה.<br>3) לרבנן פטור מכפל דכתיב וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש <sup>קלא</sup>.<br>לר""ש אם גנב קדשים שהבעלים חייב באחריותם חייב כפל מכיון שהם גורמים לממון חשיב וגונב מבית האיש. אם גנב קדשים שהבעלים אינו חייב באחריותם פטור מכפל דלא חשיב וגונב מבית האיש.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלא.  כתב הרשב""א  (ד""ה וגונב)  דעיקר הלימוד הוא כמו שנאמר בריש פירקין מדכתיב רעהו, והכא כיון דממעט אחריני מגונב מבית האיש בגררא דהנך דרש נמי ולא מבית הקדש. וכ""כ התוס' לעיל סג, א ד""ה רעהו.</span>"	"ב""ק עו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנג. לר""ש גנב שור קדשים ושחטו בפנים כמה חייב ומדוע 1) כששחט לשם בעלים 2) כנ""ל ונשפך הדם 3) כששחט שלא לשם בעלים 4) כששחט שלא לשמה? "	"1) פטור שהחזיר הקרן לבעלים.<br>2) חייב חמישה דחשיב שחיטה ראויה ולא חזרה הקרן לבעלים.<br>3) כנ""ל חוץ מפסח וחטאת שנפסלים שלא לשמם.<br>4) כנ""ל (כ""כ תוד""ה שלא)."	"ב""ק עו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנד. לר""ל שביאר שלר""ש הוה שחיטה ראויה בשוחט בע""מ בחוץ 1) מתי נהיו בע""מ ומדוע מועיל פדיון 2) מדוע תמה ר' אלעזר על ר""ל שהרי הפדיה מתרת, אולי מדובר שנפדו? "	"1) לרש""י בבע""מ לפני שהוקדשו שרק אז ניתן לפדותם אחר שחיטה וא""צ העמדה והערכה. לר""ת (בתוד""ה בשוחט) בקדם הקדשם למומם ובשעת פירכוס בעודם יכולים לעמוד הם בני העמדה והערכה. אבל למפרשים שבשחיטה גמורה לא ניתן לפדות בשעת פירכוס צריך להעמיד ולפרש כרש""י.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה והלא) שלפירוש ר""ת אע""ג שבשעת פירכוס היה יכול לפדות סתמא דמילתא דגנב אין נודע לו שהבהמה קדשים עד אחר זמן שכבר אין מפרכס ולפרש""י אף שאפשר לפדות אחר השחיטה סתם גניבה ושחיטה בסתר ומיד אחר השחיטה רגילים לאכלה וסתמא דמילתא לא נודע לגנב שהיה הקדש עד שנאכלה ואז כבר אינה נפדית <sup>קלב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלב.  כתב הרשב""א  (ד""ה וכל)  שלדעת רש""י לא קשה, שהרי בד""ה תהי ביאר שקושיית רבי אלעזר היא אף על תירוצו של רבין שמדובר באופן שזרק הדם לבסוף, ואם באופן זה סובר רש""י שהשחיטה אינה ראויה כיון שעתה לפני הזריקה אסורה הבהמה באכילה, ה""ה בבהמה בעלת מום שכיון שבשעת השחיטה אינה ראויה לאכילה, שחיטה שאינה ראויה היא.</span>"	"ב""ק עו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנה. האם לר""ש מיטמא טומאת אוכלין ומדוע: 1) איסורי הנאה 2) נותר? "	"1) איסורי הנאה אין מיטמאים טומאת אוכלין, דדריש מכל האוכל אשר יאכל שרק אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים, או לנכרי או לישראל קרוי אוכל.<br>2) אם שחט סמוך לשקיעת החמה אינו מטמא טומאת אוכלין כיון שלא היה שהות ביום לזרוק את הדם. אם שחט באופן שיהיה שהות לזרוק את הדם מטמא טומאת אוכלין דס""ל דם העומד לזרוק כזרוק דמי."	"ב""ק עו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שנו. למה לר' אושעיא (חולין פ, א) לר""ש שחיטת קדשים שחיטה שאינה ראויה כיון שניתרת רק בזריקה, הרי כל העומד לזרוק כזרוק דמי?<br>(3) "	"תירצו התוס' (ד""ה כל) שלשה תירוצים:<br>1) דר' אושעיא סובר כמשנה שם דלית ליה לר""ש כל העומד לזרוק כזרוק דמי.<br>2) דקסבר ר' אושעיא דכיון דלא אמרינן כזרוק דמי עד שנתקבל כל הדם בכוס הלכך בגמר שחיטה שעדיין לא נתקבל כל הדם לא אמרינן כזרוק דמי.<br>3) דקסבר ר' אושעיא דאפילו הוי כזרוק בשעת שחיטה כיון דבשחיטה לחודה לא משתרי בשר אלא מחמת דהוי כזרוק לא הוי דומיא דטבוח טבח והכן ושחיטה שאינה ראויה היא.<br>[ולר""ת ר' אושעיא לא ס""ל כלל ששחיטת קדשים הוי שאינה ראויה. והמשנה בחולין אינה כר""ש משום דהוי התראת ספק]."	"ב""ק תוס' עו:"		
